למה רוב תנורי החימום שעל התקרה בעצם מפסיקים לעבוד (ואיך תיקנו את זה)
יש סוד קטן לגבי תנורי החימום באינפרא-אדום: בדרך כלל, לא החלק האחראי על החימום הוא זה שנהרס. בדרך כלל, מה שבאמת גורם לתנור להפסיק לעבוד הוא החוטים שמחברים אותו למקור החשמל. חשבו על זה: כשמתקינים תנור מעל הראש, החוטים נמצאים ישירות במרכז מקור החום. אם משתמשים בחומרי בידוד רגילים, לא לוקח הרבה זמן עד שהחום גורם לחומר להיהרס. החומר נשבר, ואז יש קצר חשמלי – והתנור מפסיק לעבוד. הבעיה האמיתית היא תהליך ההזדקנות. תנורים זולים משתמשים בדרך כלל בחומרי בידוד זולים. אך תנורים אלו עוברים תהליכי חימום וקירור חוזרים ונשנים. בסופו של דבר, החומרים הזולים נכווים ונפרמים. כשנוצרת פער קטן, לחות ואבק יכולים לחדור פנימה. זה יכול לגרום לקצר חשמלי או לנזקים חמורים יותר. החלטנו לטפל בזה בצורה אחרת. במקום פשוט לעטוף את החוטים, אנו משתמשים בחומר אטימה בעל צפיפות גבוהה. חומר זה נקשר כימית לחוטים ולגוף התנור. כך נוצר אטימה הרמטית שמונעת את חדירת החמצן והלחות. בלי לחות, הנחושת לא מתחמצנת וחומרי הבידוד לא נשברים. למה זה חשוב? רוב קווי הייצור פשוט מחברים את החוטים באמצעות חום, וזהו. אנו, לעומת זאת, עושים עוד כמה שלבים. ראשית, אנו מחממים את החוטים באמצעות חום גבוה, כדי שלא ייווצרו חיבורים לא איכותיים. לאחר מכן, אנו משתמשים בחומר אטימה שנשאר גמיש גם בטמפרטורות של 300°C. חומר זה מונע את תופעת ההתרחקות של החוטים. כשהתנור מתחמם ומתקרר, החומר האטימה נע יחד איתו, ולכן החוטים לא נשברים. דבר אחד שצריך לזכור: מכיוון שהאטימה כל כך הרמטית, התנור נהיה עמיד מאוד. אך זה גם מקשה על תיקונים בשטח. אם נקרעו החוטים במהלך ההתקנה, לא ניתן פשוט לתקן אותם – יהיה צורך להחליף את כל החוטים. לכן, אם אתם מתקינים תנורים במחסנים עם תקרות גבוהות, ודאו שאתם בודקים את אורך החוטים עם החשמלאים לפני שהם מתחילים בהתקנה. זה יחסוך לכולם צרות.