כיצד לשמור על חדר האמבטיה חם
בואו נהיה כנים: אין דבר גרוע יותר מאשר לצאת ממקלחת חמה אל חדר אמבטיה קר מאוד. יש שם לחות גבוהה, והחדר “שואב” את החום מהעור שלנו. זה ממש לא נעים.
כדי לפתור בעיה זו, אנחנו לא מנסים לחמם את האוויר – זה לוקח זמן רב מדי. במקום זאת, אנחנו משתמשים בגלאים שפולטים קרינה אינפרא-אדומה בגלים קצרים.
דמיינו את השמש – איננו מחכים שהאוויר סביבנו יתחמם לפני שאנו מרגישים את החום על פנינו; אנו מרגישים אותו מיד כשאנו יוצאים החוצה. כך גם עובדים הגלאים האלה – הם שולחים אנרגיה ישירות לעור שלנו ולפני השטחים שמסביבנו. כל מה שצריך לעשות זה להפעיל את המתג, ומיד נהיה חמים.
המרכיבים העיקריים של המערכת
בתוך המכשירים האלה יש חוט טונגסטן שנמצא בתוך צינורות קוורץ באיכות גבוהה. כשהמכשיר פועל, הוא מגיע לטמפרטורה שגורמת לפליטת קרינה בגלים קצרים. מכיוון שהקרינה הזו לא נעצרת על ידי האוויר, החום מגיע אלינו מיד.
בדרך כלל אנו משתמשים בצינורות שמכילים הלוגן – למה? כי הם עמידים יותר ויכולים לעמוד בטמפרטורות גבוהות מבלי להישרף. אנו גם מוודאים שהקוורץ עמיד לשינויי טמפרטורה קיצוניים – אחרת, הזכוכית עלולה להישבר ברגע שהטמפרטורה עולה במהירות.
החלק המורכב: הכוח והחום
כאן זה נהיה קצת טכני. צריך למצוא איזון בין הכמות הרצויה של חום לבין היכולת של המערכת החשמלית לעמוד בה.
אם נשתמש במנורה בעלת הספק גבוה, נקבל הרבה חום במהירות. אך אם נשתמש ביותר מדי מנורות כאלה במתקן קטן, נגרום לבעיות. ניתן לגרום לקצר במעגל החשמלי, או אפילו להרס הבידוד של החוטים. כדי לשמור על בטיחות, אנו תמיד משתמשים בכבלים עמידים לטמפרטורות גבוהות. זו פרט קטן, אך הוא קובע את ההבדל בין חדר אמבטיה נוח לבין סכנת שריפה.
התקנה נכונה
המכשירים האלה מיועדים להתקנה בתוך מתקני אמבטיה סטנדרטיים, אך המיקום שבו הם נמצאים חשוב מאוד.
מכיוון שהחום מרוכז, “אזור החום” הוא די מסוים. אם נמקם את המנורה גבוה מדי, החום יתפזר לפני שהוא יגיע אלינו. אם נמקם אותה נמוך מדי, נקבל אזורים חמים מדי, שיגרמו לאי-נוחות.
הכל תלוי במרחק בין המנורה לבין האדם שנמצא בחדר האמבטיה. כשהמרחק נכון, האזור כולו יהיה נוח ושליטה בחום תהיה אפשרית.