למה אנחנו מתעקשים על תקן IP55 לחימומי האמבטיות
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, שינויים קיצוניים בטמפרטורה, וסכנה תמידית של טפטוף מים. זו סיבה מצוינת לקצר חשמלי.
לכן אנחנו מייצרים את החימומים שלנו על פי תקן IP55. זה נשמע כמו קוד טכני משעמם, אבל בשפה פשוטה – זה אומר שאנחנו מוודאים שהחלקים הפנימיים של החימום יישארו יבשים, ושהחוטים שלו לא יתקלקלו.
שבירה מכוונת של המכשירים
אנחנו לא פשוט מרכיבים את המכשירים ומקווים לטוב. זו דרך מצוינת לקבל הרבה מיילים כועסים.
במקום זאת, אנחנו מעבירים כל מכשיר דרך בדיקות של חשיפה לחום וללחות. בעצם, אנחנו “כולאים” את החימומים בתא שמחקה סאונה – לחות גבוהה ושינויים קיצוניים בטמפרטורה, במשך ימים רבים.
למה? כי אנחנו רוצים שהמכשירים יכשלו עכשיו, ולא בבית שלכם.
אם האטימה אינה מושלמת, אפילו במילימטר אחד, הלחות תוכל לחדור פנימה. באמבטיה אמיתית, זה יגרום לקורוזיה של החלקים הפנימיים של המכשיר, ולכן החימום יפסיק לעבוד. אנחנו דוחפים את המכשירים לגבולות הסיבולת שלהם, כדי שלא תצטרכו לדאוג שהחימום יפסיק לעבוד לאחר שלושה חודשים.
הפרטים הטכניים של הייצור
כדי להגיע לתקן IP55, היינו צריכים לחשוב מחדש על הרכיבים הטכניים של המכשיר. אנחנו משתמשים בחומרים עמידים בפני חום, ובאטימות טובה של הכבלים, כדי למנוע חדירת אבק ומים.
אבל הטריק האמיתי נמצא בהגנה על הנורות האינפרא-אדומות – אנחנו מגנים עליהן כך שטיפות מים לא יפגעו בזכוכית החמה. אם טיפה קרה תפגע בזכוכית החמה, היא עלולה להתנפץ מיד. זה לא משהו שאתם רוצים שיקרה מעל ראשכם בזמן המקלחת.
כמה מילים על ההתקנה
הבעיה היא שכאשר אתם אוטמים את החימום היטב כדי למנוע חדירת מים, החום נשאר בתוך המכשיר, וזה עלול לגרום להתחממות יתר.
לכן, אי אפשר פשוט להכניס את המכשירים לחללים קטנים מאוד. צריך להשאיר מרווח לחימום החיצוני. אם אין מרווח, המכשיר עלול להתקפל מרוב חום.
תנו למכשיר מעט מרווח, והוא יעבוד בצורה מושלמת.